אין כזה דבר "מאוחר מידי" או "מוקדם מידי"

לפני כארבע שנים, התבקשנו ע"י משפחה אבלה, להכין אלבום לזכרו של אב המשפחה. זה היה אדם צעיר שנפטר ממחלה קשה וארוכה והותיר אחריו אישה ושלושה בנים, שהצעיר שבהם היה בן 13.
האבל הכבד שאפף את המשפחה לא איפשר להם להתפנות להכנת ארוע בר מצווה ראוי וחגיגי לצעיר שבבנים, ובר המצווה שלו צויינה בצנעה אופיינית להלך הרוח.
עברו מאז כאמור, ארבע שנים. המשפחה החלה אט אט להתאושש ולחזור לחיי שיגרה. הנער שלנו עכשיו בן 17.
ליום הולדתו הוא ביקש מאמו שתפיק לכבודו אלבום ליום הולדת. כזה שמרכז בתוכו את כל הזיכרונות והתמונות החשובות מ- 17 השנים שחלפו. מאז שנולד כפג קטנטן ופגיע בבי"ח אסף הרופא, ועד היום, כשהפך לנער תמיר, חברותי ומשעשע.
עבורנו זה היה פרוייקט מיוחד במינו, לציין אבן דרך של נער בן 17 באלבום…
לא בן 13 החוגג בר מצווה, לא בן 20 החוגג יום הולדת עגול…
דווקא שבע עשרה.
כשרוצים לפנק מישהו בהפקת אלבום ליום הולדתו, אין דבר כזה "מאוחר מידי" או "מוקדם מידי".